השמנה בילדים: כל מה שרציתם לדעת
כשאנחנו מציבים בפני כוח הרצון של הילדים שלנו את השפע המערבי הבלתי נגמר, יש כאלה שהגוף שלהם יגיב בעלייה במשקל. אז איך נתמוך בהם מבלי לגרום להם להרגיש אשמים, האם השמנת יתר מסוכנת עבורם ומתי באמת מומלץ לראות רופא ילדים?
מאת ד"ר שי פוקס
כשיושב מולי ילד או ילדה, נער או נערה, המתמודדים עם משקל עודף, עוד לפני שנאמרה מילה אחת לגופו של עניין, כבר נוכחות בחדר השנים הארוכות שלא תומללו. לפעמים זה מתחיל עוד מכרטיס טיפת חלב, כשהאחיות התחילו לעבור ממחמאות על העלייה היפה במשקל, להרמת גבה, להערה שנזרקת בחוסר רגישות והופכת תוך רגע לחרדה הורית. לפעמים זה הולך אחורה רק עד גיל הגן, או הבית ספר, או הקורונה. ולפעמים זה הולך אחורה דורות – האבא שהיה הילד השמן של הכיתה ולעולם לא ישכח את המטען שזה העמיס עליו ועכשיו יושב מולי עם הבת שלו ושואל את עצמו איך הוא יכול לחסוך את זה ממנה.
בעיניים שלי, נוכחות שם בחדר גם מיליוני שנות אבולוציה, נצח של תחרות על משאבים מוגבלים, שהכינה אותנו למחסור ומאבק, לפרצי שפע קצרים כמו נס של ציד חיה גדולה או מציאת עץ פרי מניב, והיה צריך להתמלא ולאגור למחסור שבפתח. מיליוני שנים של הכנה, שלא נדרשו מעולם להתמודד עם התסריט הדמיוני שבו ההגבלה היחידה כמעט על מה וכמה שאנחנו אוכלים היא תחושת שובע וכוח רצון. וכמה זה לא מפליא שיש בינינו לא מעט כאלה שהגוף שלהם לא מחווט לעולם כזה, עולם של שפע אינסופי.
זה מכווץ את הלב: כמה לא הוגן לשים את כוח הרצון של ילד אחד או ילדה אחת, את שלל הפרסומות, הדימויים, ימי ההולדת, הפיתויים, המדפים האינסופיים עתירי הסוכר במרכולים. זה לא קרב אבוד מראש, בכלל לא. הדבר הכי חשוב הוא לעמוד לצד הילד או הילדה שלנו, לתת להם יד אל מול מיליוני שנות אבולוציה שפיתחו בנו דחפים וחשקים שבעולם של ציידים-לקטים היו פעם מצילי חיים, והיום מנוצלים על ידי תעשיית מזון מהיר ומעובד ושורות רווח והפסד.
בשנים האחרונות, הפכה השמנת ילדים לבעיה מרכזית בבריאות הציבור, מאחר שהיא בעלת השלכות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. ועל אף שאנחנו מעודדים חד משמעית להימנע מהאשמות, לקבל את הילדים שלנו כמו שהם, ולזכור שזו לא אשמתם, השמנת יתר בילדות היא בהחלט משהו שמומלץ להתייחס אליו.
בינתיים, נסו לוותר על התחושות השליליות שעלולות לצוץ בגלל המשקל של הילדים – בין אם אשמה, בושה, חשש או דאגה – ובטח שלא לבטא אותן בצורה שפוגעת בילדים. הערות מסוג "כמה מתוק אתה אוכל?", "מה, הרגע אכלת, את לא שבעה עדיין?", ועד אמירות קשות יותר, עלולות ליצור אצל ילדים חוויה רגשית קשה במיוחד שעלולה ללוות אותם משך כל חייהם.
מה זה עודף משקל והשמנת יתר?
ארגון הבריאות העולמי מגדיר עודף משקל והשמנת יתר, כהצטברות שומן חריגה או מוגזמת בגוף, המהווה סיכון לבריאות. על פי הגדרות ה-OECD, עודף משקל מוגדר כמצב שבו ה-BMI שווה או גבוה מ-25, והשמנת יתר כאשר ה-BMI שווה או גבוה ל-30. ב-2023 התפרסמו נתוני ה-OECD על אודות עודף משקל של מבוגרים וילדים מגיל 15 ומעלה. מנתונים אלו עולה כי ב-2020, 54.7 אחוז מהישראלים מגיל 15 ומעלה דיווחו על משקלים שהתאימו להגדרות של עודף משקל, מה שממקם את ישראל במקום ה-14 בין מדינות ה-OECD.
איך מאבחנים משקל עודף והשמנת יתר?
מצב של עודף משקל והשמנת יתר ניתן לאבחן בדרכים שונות, הפשוטה והנפוצה בהן היא חישוב רמות מסת גוף, מה שאנחנו מכנים BMI. אבל ילדים הם לא מבוגרים קטנים, לכן עודף משקל אצל ילדים ונוער מוגדר באופן שונה ממבוגרים. ילדים נמדדים על פי אחוזוני משקל לגובה. לרופאי הילדים יש טבלאות משקל וגובה על פי גילים – מציבים את נתוני הגובה והמשקל של הילד או הילדה ומקבלים את מקומם באחוזוני הצמיחה. על פי האחוזונים, משקל עודף הוא מצב שבו ילד או ילדה ממוקמים מעל אחוזון 85 לגילם, השמנה היא מצב שבו ילד או ילדה נמצאים מעל אחוזון 95 לגילם, והשמנה חמורה היא מקרה של ילד או ילדה הנמצאים מעל אחוזון 120 לגילם.
כמה נפוצה השמנת יתר בקרב ילדים בישראל?
הנתונים בישראל לא מעודדים, ובשנים האחרונות, נצפתה עלייה בהשמנת יתר גם אצל ילדים. בשנת 2021, כ-19.6 אחוז מהילדים בגילי שבע היו בעלי משקל עודף, כלומר, אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' סובל מעודף משקל. בכיתות הגבוהות יותר, ולקראת גיל ההתבגרות, קרוב לשליש מהילדים סובלים מהשמנת יתר. ב-2023, התפרסם דוח של נתוני גדילה ארציים, המבוסס על נתונים שנאספו מבתי הספר. מהדוח עולה כי 27% מהילדים בכיתות א'-ט' סובלים מהשמנת יתר או עודף משקל, על פי עקומות הייחוס של ארגון הבריאות העולמי. נתונים אחרים, שנאספו מכל קופות החולים, מראים כי 8.5% מהילדים בגיל 7 סבלו מהשמנת יתר, ומאז 2020 נרשמה עליה של 1.5% בהשמנת ילדים. ב-2022, כמעט 13% מבני נוער בגילים 14-15, סבלו מהשמנת יתר, עלייה של 1.5% תוך שנתיים.
מה הסכנות בהשמנת יתר אצל ילדים?
משקל עודף או השמנת יתר בגיל הילדות, מעלים את הסיכון לבעיות בריאות בילדות וכן בבגרות. המחלות שעלולות להיגרם בשל השמנת יתר הן מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, רמות לא תקינות של כולסטרול, כבד שומני, דלקת מפרקים ניוונית, בעיות אורתופדיות, השפעה על ההתבגרות המינית, קשיים נפשיים ועוד. מעבר לתחלואה, השמנה פוגעת באופן משמעותי בבריאות, באיכות החיים וביכולת התפקוד. ועוד לא דיברנו על הפן הרגשי. לעודף משקל עלולה להיות השפעה רבה על מצב הרוח של הילד או הילדה, ולהשפיע על מצבם החברתי, מצבים הנפשי, התקדמות בלימודים ועוד.
חשוב לציין שמרבית הסיבוכים בילדות הם הפיכים והם משתפרים עם ירידה במשקל ושיפור בשיעור ה-BMI.
מה הגורמים לעודף משקל אצל ילדים?
השמנה נחשבת למצב מולטי-פקטוריאלי, כלומר, אין לה סיבה או גורם אחד. גורמים רבים, גנטיים וסביבתיים, פוגעים בשיווי המשקל הרצוי בין האנרגיה שאנו מוציאים לזו שאנו צורכים, ושילובם מביא להשמנה. חשוב לומר מראש: 99% מהגורמים להשמנת יתר אצל ילדים הם סביבתיים ונסיבתיים, ואחוז אחד בלבד הוא תוצאה של מחלות ספציפיות הגורמות במישרין או בעקיפין להשמנה.
בין הסיבות שעשויות לגרום להשמנה אצל ילדים הן: תזונה ודפוסי אכילה, רמות פעילות גופנית, גנטיקה, חוסר בשעות שינה, מחלות או תרופות מסויימות ועוד. יש בהחלט נטייה משפחתית גנטית בהקשר של מבנה גוף או חילוף חומרים, אבל יש גם השפעה אדירה של גורמים סביבתיים ונסיבתיים.
מצבים רפואיים שיכולים לגרום להשמנה הם הפרעות הורמונליות, הפרעות במרכזי הרעב והשובע במוח באזור הנקרא היפותלמוס, עודף בהורמון הסטרס קורטיזול כחלק מתסמונת נדירה בשם קושינג, חסר או עמידות להורמון השובע לפטין, תרופות שונות ועוד. אלה, כאמור, אחראיים רק על אחוז אחד מהמקרים.
ומה לגבי שאר 99 האחוז? בראש הגורמים הסביבתיים נמצא אורח החיים המתועש שלנו, שמצמצם תנועתיות, מעלה יושבנות, כרוך בחשיפה למסכים ולפגיעה בשינה, מאפשר ואף מעודד אכילת חטיפים, מכוון לצריכת מזון מעובד, לאכילה מוסחת תוך כדי פעילות אחרת ולאכילה לבד במקום בארוחה משפחתית. כל גורם בנפרד מהווה גורם סיכון עצמאי לעלייה במשקל, ובין הגורמים האלה יש סינרגיה הרסנית שגורמת לנו ולילדים שלנו לעלות במשקל. תארו לכם כמה גורמי סיכון מצטרפים יחד בתמונה של נער המנשנש חטיף ומשקה אנרגיה מול משחק מחשב באחת בלילה.
מתי כדאי לפנות לבירור רפואי?
למצב של עודף משקל אין פתרון אחד, הוא לרוב מצריך שינוי עמוק באורח החיים וגם מחייב הירתמות של ההורים ושאר בני המשפחה. ברוב המקרים, השמנה ניתנת למניעה באמצעות הרגלים נכונים ואורח חיים בריא. תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, יציאה החוצה במקום לשבת שעות על המסך, הפחתה של מאכלים עתירי סוכר ושומן – כל אלא הם הכרחיים בדרך להפחתת משקל. אבל זה לא תמיד משהו שאפשר לעשות לבד, ולעיתים נדרש ליווי.
במקרים של חשד לעודף משקל או השמנה, מומלץ לפנות לרופא הילדים לצורך תחקור מקיף ובדיקה גופנית יסודית. זאת על מנת לזהות גורם רפואי אפשרי להשמנה, ולאתר סיבוכים אפשריים. בהתאם לצורך, רופא הילדים יוכל להפנות להמשך בירור, או לליווי של מומחי תזונה, לתת המלצה לפעילות גופנית מסודרת, ליווי פסיכולוגי וכו'.
במקרים מסוימים, ניתן לקבל הפנייה לאנדוקרינולוג ילדים על מנת לבחון אפשרות לטיפול תרופתי. נכון להיום יש בישראל תרופה אחת לטיפול בהשמנת יתר. התרופה, וויגובי, מיועדת לשימוש מגיל 12 ומעלה, ותינתן רק לאחר הערכה של מומחה ובעיקר בשל הסיכוי לסיבוכים בריאותיים כמו סוכרת או הפרעה בפרופיל השומני. התרופה מבוססת על הורמון ה- GLP-1בדומה לאוזמפיק, אבל המינון שלה גבוה יותר. היא ניתנת בזריקה תת עורית אחת לשבוע.
חשוב לציין שאצל ילדים, לא תמיד המטרה היא לרדת אבסולוטית במשקל. הם הרי עדיין גדלים, וצומחים לגובה, ואחת המטרות היא לאפשר להם להמשיך לגבוה מבלי לעלות יותר מדי במשקל. לכן גם עצירה של העלייה במשקל היא בהחלט יעד ריאלי שיביא לשיפור ב-BMI.
לסיכום, ברוב הגדול של המקרים, עלייה במשקל היא תוצאה של מעגלים הולכים ומתרחבים המקיפים את הילד או הילדה, לרוב המשפחה והרגליה. הרבה פעמים אני אומר להורים – אתם לא קונים את החטיפים והממתקים כדי לזרוק אותם לפח. מישהו יצרוך אותם בבית. הדילמה, המאבק וההחלטה אם החטיפים האלה יבואו אתכם הביתה, צריכים להיות שלכם מול המדף בסופר, לא של הילדה מול המדף בארון בבית.
קצב החיים המודרני, זמינות המזון הטרי מול המתועש, הפרסומות על המסך והמסך עצמו, מידת התנועה הנדרשת אגב פעילות יומיום שגרתית – כל אלה יוצרים אתגר רב ממדי למשפחה כולה כיחידה אחת המגוננת על הפרטים הפגיעים ביותר בה ולא שופטת אותם. המעטפת הרפואית תכלול במידת הצורך גם טיפול תרופתי, ובמקרי קצה גם ניתוחי, שיסייע בהשגת שליטה על הרעב והשובע, אבל גם טיפול כזה הוא רק מימד אחד במסע חיים שלם.
המידע והתוכן המפורסם באתר זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
