תת פעילות בלוטת התריס אצל ילדים: מה חשוב לדעת
כשתפקוד בלוטת התריס נפגע, ילדים עלולים לחוות סימפטומים כמו האטה בגדילה, קשיים בלימודים, עלייה במשקל וגם עייפות. אז מה עושים כשהבלוטה מפסיקה לייצר את ההורמונים החשובים לוויסות מערכות הגוף?
מאת ד"ר שי פוקס
כל הבלוטות בגוף חשובות, אבל קשה להפריז בחשיבותה של בלוטת התריס. הבלוטה, המכונה גם בלוטת המגן – תרגום מילולי מיוונית – פועלת מרגע שנוצרה בשלב העוברי ועד לסוף החיים. תפקידה העיקרי הוא ייצור הורמונים שתפקידם לווסת שלל פעילויות קריטיות בגוף הקשורות לגדילה, ויסות טמפרטורה, ניהול משק האנרגיה בגוף ועוד. מצב של הפרעה בפעילות בלוטת התריס עלול לקרות בכל שלב בחיים, והסימפטומים להפרעות אלה מגוונים ובאים לידי ביטוי במערכות שונות בגוף. אז מה קורה כשבלוטת התריס יוצאת מאיזון אצל ילדים? הנה כמה דברים שכדאי לדעת.
הכירו את בלוטת התריס
בלוטת התריס היא איבר בצורת פרפר הממוקם בדרך כלל בחלק הקדמי התחתון של הצוואר. היא מייצרת את הורמוני התריס תירוקסין (T4) וטריודותירונין (T3)אשר משתחררים למחזור הדם כדי להגיע לרקמות אחרות בגוף. הבלוטה מייצרת את ההורמונים האלה לאחר שהיא מקבלת סיגנל מהורמון מגרה תירואיד (TSH) אשר משתחרר בבלוטת יותרת המוח. זה מכוון את בלוטת התריס לשחרר הורמוני תריס, ואלה עוזרים לגוף לגדול, לשמור על טמפרטורת הגוף, להשתמש באנרגיה, ולשמור על תפקוד תקין של איברים אחרים כמו המוח, הלב והמעיים.
מהי תת פעילות של בלוטת התריס?
תת פעילות בלוטת התריס מתייחסת למצב בו בלוטת התריס אינה מייצרת מספיק הורמוני תריס לצרכי הגוף. זה מצב שיכול להתפתח בכל שלב במהלך הילדות, ההתבגרות או הבגרות, ויש כאלה שאף נולדים איתו. תת פעילות בלוטת התריס הקיימת מלידה נקראת תת פעילות בלוטת התריס מולדת, ועליה יש לדון בנפרד. תת פעילות בלוטת התריס המתפתחת לאחר הלידה נקראת תת פעילות בלוטת התריס נרכשת, וזו מופיעה בערך ב-1 מתוך 1,250 ילדים. ברוב המקרים מצב של תת תריסיות הוא קבוע וידרוש טיפול לכל החיים. אנחנו נתמקד בתת פעילות בלוטת התריס נרכשת.
מה גורם לתת פעילות בלוטת התריס נרכשת?
תת פעילות בלוטת התריס נרכשת לרוב נובעת משינויים בבלוטת התריס עצמה, כאשר היא נפגעת תוצאה מתהליך אוטואימוני. כשתאי התריס נפגעים, נפגע גם תהליך ייצור ההורמונים. הנזק מתרחש מכיוון שמערכת החיסון של הגוף מזהה בטעות את בלוטת התריס הבריאה כזרה. מקרים נוספים שגורמים לפגיעה בבלוטה וכתוצאה מכך לתת פעילות נרכשת הם הקרנות לצוואר או הסרה כירורגית של הבלוטה.
במקרים נדירים, אחראית לתת הפעילות בלוטת יותרת המוח, אשר אינה מתפקדת כראוי. במצב כזה יש הפרעה בהפרשת TSH וכתוצאה מכך פחות ייצור של הורמוני תריס. סיבות אפשריות לפגיעה בבלוטת יותרת המוח הן גידולים במוח, פגיעת ראש טראומטית חמורה, טיפול בהקרנות או ניתוח בבלוטת יותרת המוח. תרופות וחומרים מסוימים יכולים גם הם להפריע לייצור הורמוני התריס. יותר מדי או פחות מדי יוד בתזונה, למשל, עלול להוביל לתת פעילות בלוטת התריס.
הגורם השכיח ביותר לתת פעילות בלוטת התריס בילדים ומתבגרים הוא דלקת תריס אוטואימונית הידועה גם כתירואידיטיס של השימוטו. לילדים מסוימים עם מצבים מסוימים יש סיכון גבוה יותר לפתח תת פעילות בלוטת התריס. מצבים אלה כוללים תסמונת דאון (טריזומיה 21), תסמונת טרנר או מחלות אוטואימוניות אחרות כמו סוכרת מסוג 1. אנשים שקיבלו טיפול בהקרנות לטיפול בסרטן עלולים גם הם לפתח תת פעילות של בלוטת התריס.
מהם הסימנים והתסמינים של תת פעילות בלוטת התריס?
הסימנים והתסמינים לרוב כוללים עייפות, עלייה מתונה במשקל (לא יותר מ-2.5-4.5 ק"ג), תחושת קור, עור יבש, נשירת שיער, עצירות, גדילה לקויה או קשיי לימוד.
כיצד מאבחנים תת פעילות של בלוטת התריס?
אבחון תת פעילות של בלוטת התריס הוא על סמך בדיקות דם פשוטות. אלה כוללות מדידה של אותם הורמונים המיוצרים על ידי בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח. רופא או רופאת הילדים יכול להזמין בדיקות דם אלה בכל חשד קל. לעיתים, יהיה אפשר לממש בלוטת תריס מוגדלת בצוואר, מצב הנקרא זפק.
תת פעילות בלוטת התריס ראשונית מאובחנת כאשר רמת ההורמון המגרה מבלוטת יותרת המוח (TSH) בדם גבוהה ורמת ה-T4 המיוצרת נמוכה. תת פעילות בלוטת התריס משנית מתרחשת אם אין מספיק TSH המיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח, מצב שבו גם TSH וגם T4 יהיו נמוכים. טווחי הייחוס לערכי THS ו-T4 שונים בילדים לעומת למבוגרים. מומלץ להתייעץ עם אנדוקרינולוג ילדים לאישור האבחנה והתחלת טיפול.
כיצד מטפלים בתת פעילות בלוטת התריס?
תת פעילות בלוטת התריס נרכשת הוא מצב כרוני, ללא ריפוי, ומטופל באמצעות הורמון תריס סינתטי הנקרא לבותירוקסין. תחליף הורמונלי לתת תריסיות הוא בטוח ויעיל: המרכיב הפעיל בתרופה זהה מבחינה כימית להורמון ה-T4. זהו כדור שניתן על בסיס יומי בדרך כלל לכל החיים. תופעות הלוואי הן נדירות ואם מופיעות כאלה, הן בדרך כלל תוצאה של טיפול יתר או תת-טיפול משמעותי. במידה ולאחר מתן התרופה הילד או הילדה חווים קושי בהירדמות, שינה טרודה, או קושי בריכוז בבית הספר, יש להתייעץ עם רופא הילדים. אלה עשויים להיות סימנים שמינון הורמון התריס הנוכחי גבוה מדי.
לאחר שהתרופה ניטלת במשך לפחות 6-8 שבועות, משך הזמן שלוקח לגוף להסתגל לרמות הורמון חדשות, יש לערוך בדיקות דם חוזרות. אם התרופה פועלת כמצופה, תוצאות בדיקות הדם יראו רמות תקינות של TSH ו-T4. המינון המתאים ייקבע על סמך בדיקות הדם לתפקוד בלוטת התריס.
המידע והתוכן המפורסם באתר זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.